בימים אלו, בג״ץ דן במינוי רומן גופמן לראש המוסד. למינוי מתנגד ראש המוסד הנוכחי דוד ברנע, ועל כך כתב מכתב לבג״ץ.

שמו של גופמן נקשר בפרשת ההפעלה של הנער אורי אלמקייס שעליה קיבל נזיפה פיקודית. אין אני בקיא בפרטי הפרשה - יתכן שגופמן אכן התנהל בצורה לא ערכית כתוצאה ממניעים זרים, ויתכן שנעשה לו עוול כפי שמתואר בציוצו של נחמיה גרשון אליהו שבלינק.

בשנים האחרונות הימין - בישראל ובמערב כולו - מפסיק לראות בעלי תפקידים כטכנוקרטים ניטרליים ורואה אותם במקרים רבים כיריבים פוליטיים - לעיתים בצדק. המצב כולו ניתן להסבר על ידי מאבק בין רשויות מדינה נגועות פוליטית ומושחתות, אשר מספחות לעצמן סמכויות חוקתיות ללא פיקוח, שצריך לתקן ולהחזיר לפעולה אשר הולמת את רצונות הדרג הפוליטי. זהו נראטיב קונסיסטנטי אשר מסביר הרבה מהמציאות.

אבל סימנים שנראים ככה מבחוץ היינו רואים גם במידה שהממשלה הייתה מכינה את הקרקע להפיכה שלטונית. מינוי של בכירים בעוד ועוד ארגונים בטחוניים וארגונים שאחראים על בטחון פנים, ביחד עם אלימות משטרתית גואה ומכוונת פוליטית. לפני זמן קצר מונה ראש שב״כ על אפם ועל חמתם של בכירי השב״כ - דוד זיני. בהמשך למינויו של זיני נודע שבנו נמצא תחת מעקב עקב חשש למעורבות בפעולות טרור יהודי. הדבר לא היה ידוע לציבור ערב המינוי. באופן טבעי אין בידינו לדעת האם בעתיד יתגלו שלדים נוספים בארונו של גופמן כפי שקרה במקרה של זיני.

בין אם גופמן פעל בצורה לא ערכית ולא מוסרית ובין אם נעשה לו עוול על ידי הבירוקרטיה, השלד של הפרשייה הזו בארון היה מונע ממנו מינוי לתפקיד ראש המוסד כרגע תחת ממשלה אחרת. אם בגלל שפעל לא נכון אז בגלל זה, ואם בגלל שהבירוקרטיה חטאה לו - בגלל זה. כך מערכות עובדות. הוא מינוי שלא היה מתרחש תחת מנהל תקין. נוסף על הפרשה, פורסם במכתב של ראש המוסד המכהן ברנע שגופמן איננו יודע אנגלית - בפני עצמה סיבה שסביר שלא היה ממונה בסיטואציה אחרת.

הסבר אפשרי אחר מהנראטיב של הקואליציה למינויים שנראים כך מהצד היינו רואים אם מדובר במינויים נאמנים אישית. בשביל למצוא מינויים נאמנים אישית, כאלו שיבצעו את פקודות הממשלה גם אם יהיו מנוגדות לנאמנות למדינה כמדינה, גם אם יהיו מנוגדות לבג״ץ - הדבר דורש בחירת המינויים מתוך מאגר רחב יותר של מועמדים עם פחות סינון, ודורש בחינה של מועמדים שקיימים לגביהם סיגנלים שיתיישרו ביום פקודה. במיוחד אם בוצע לגופמן עוול כפי שטוען נחמיה גרשוני אליהו, יש סיבות להאמין שגופמן לא יהיה נאמן למערכת ביום מבחן ובמשבר החוקתי אלא לממשלה.

איך ניתן להבדיל בין שני העולמות האפשריים - בין העולם שבו הממסד מושחת ונגוע פוליטית ופועל בניגוד להנחיות הדרג המדיני ובין העולם שבו המינוי הוא הכנת קרקע לפעולות אנטי-ממלכתיות? מבחוץ, לא ניתן. אבל יש רמזים.

נקודה שבה היינו מצפים לראות הבדל היא שבעולם שבו עושים ניקוי אורוות אותנטי, הבחירה תהיה במועמדים שהם אנשי מקצוע מוערכים אך שאינם מזוהים עם הממסד. האם רומן גופמן עונה על ההגדרה הזו? אולי. אי ידיעת השפה האנגלית עשויה הייתה לפסול אותו כאיש מקצוע רציני, אך אולי לא - אין אני בקיא בפרטי הדרישות לתפקיד ראש המוסד.

דרך נוספת להעריך את הסיכון, היא לבדוק האם הממשלה חצתה עד כה קווים נורמטיביים ואיזה מחירים שילמה על כך. התשובה עגומה - הממשלה הנוכחית חצתה קווים נורמטיביים רבים בהתנהלות שלה ושילמה על כך מחיר קטן בבסיס התמיכה שלה. כלומר, בין אם התוכנית של רוב חברי הממשלה ושל הקואליציה כוללת פעולות אנטי-ממלכתיות ובין אם לא, הממשלה יכולה למצוא עצמה ערב הבחירות עם סקרים שחוזים לה הפסד וארגונים בטחוניים כפופים לה ישירות - השב״כ תחת דוד זיני, המוסד תחת רומן גופמן, המשטרה אחרי שחיקה של שנים בעצמאות שלה על ידי בן-גביר ואחרי נרמול אלימות משטרתית מכוונת פוליטית.

הממשלה עשויה למצוא עצמה בסיטואציה שבה לחצות נורמות התנהגות זה דבר שהוכח לאורך זמן כזול בשבילה מבחינת המנדט הציבורי, כשהיא עם יכולת לבצע פעולה בטחונית המנוגדת לאינטרסים של המדינה על מנת להבטיח שתישאר בשלטון לאחר הבחירות. פעולה כזו יכולה לקבל צורות שונות: מעורבות ישירה בהתנהלות ועדת הבחירות, יצירת מצב בטחוני שמדכא סלקטיבית הצבעה, מהומות שגורמות לאי-סדרים באופן שמסייע לנצחונה או ביצוע מבצע דגל כזב כזה או אחר (ראו פרשת קנייז'ה, אפריל 2026, בה עלה חשד שממשלת אורבן ניסתה לבצע פעולת דגל כזב ערב הפסדה בבחירות).

זה מצב בלתי נסבל בדמוקרטיה. ואין כל נסיון להתייחס לחשש הזה באופן פומבי על ידי בעלי התפקידים - בתוך ומחוץ לממשלה - שיש להם כח למנוע התממשות של תרחיש אימים כזה.